יאנגשו של לילה

אחרי טיול האופניים הלכנו לקנות כרטיסי נסיעה, כל אחד לכיוון שלו, ולבלות קצת בעיר הסואנת.


רחובות מרוצפים ובתים של עיר עתיקה, אורות אדומים וחנויות פתוחות עם מוצרים למשיכת התיירים. אני תיירת, נמשכתי, אבל לשם שינוי הלכתי עם אנשים נוספים והם חיפשו חנות ספרים של מטיילים. מסתבר שיש כאן חנות שמחליפים בה ספרים מכל העולם, והיא נמצאת בתוך כל המרכז הזה, קשה להחמיץ אותה, אז כמובן שהגענו, דיברנו עם בעל הבית הנחמד, התבוננו בספרים, הסברתי לו קצת על הספרים בעברית (מישהו השאיר שם הארי פוטר!!! לחשוב שהוא סחב את המשקל הזה לטיול…) והיה משעשע. אחר כך הלכנו וראינו איך מפיקים משי (תהליך אכזרי משהו) ואיך מציירים ועוד כל מיני. כנראה שהפסקתי לצלם בשלב כלשהו כי אין תמונות, רק חוויות (כמה כבר אפשר לצלם עתיקות למכירה, צעיפים למכירה, צמידים למכירה… התמונה ברורה, לא?)


אז הלכנו לשתות משהו.


נו, לשתות, כמה אני כבר שותה, הזמנתי תה (סין… שותים תה) והאחרים כמובן חגגו על בירה מקומית.


מול השולחן נשקף הנוף הזה:



והפאב עצמו נראה ככה – שולחן ביליארד, איך אפשר בלי (כרגיל), והרבה בירה.


פאב נורמאלי לחלוטין.

הבנות ניצחו!!!!!!!!!!!!!!!!

 
חשיבות עצמית היא בלון נפוח, סיכה קטנה ונשאר רק ריח מסריח.

1359747998_boxלצאת איתי מהקופסה
ללחוץ כאן לשליחת מייל