בוקר איטי שהתחיל ביאנגשו, ישיבה במרפסת הגסט-האוס עד שעות הצהרים המוקדמות, ואז החלטה לנסוע לשין-פן (ויסלחו לי המתרגמים אם כתבתי לא נכון) לשוק צהרים על מנת לחזור משם בסירה, ובערב לעלות על אוטובוס לילה בדרכי להונג-קונג. הפכתי להיות קצבית ומהירה, הגעתי לעיר הסמוכה הזו (כמעט שעה נסיעה) בצהרים, הלכתי את כל השוק פעמיים מרוב תענוג אבל נזהרתי מלאכול שם. יותר מדי בשר חשוף על האדמה המעיד על מה שמתבשל בסירים. טעמתי שם משהו שהחזיק אותי קצת, המשכתי לעיירה ליד הנהר, וכשעברתי ליד הריחות האלו – נכנעתי.
אישה מתוקה, מטבח כמו בטיולי החטיבה, ומרק מדהים!!!!!!!!!
בבית ניסיתי לשחזר כמיטב יכולתי –
אטריות אורז מלוא הקערה
עלים ירוקים כל מיני
ביצה קשה (שם היו ביצי שליו בהזדמנות אחרת)
מרק עוף עם ג'ינג'ר שמוציאים ממנו הכל לפני שמוסיפים
רוטב סויה
משהו חריף (כמו זה שבתמונה, אבל אחר)
משהו חמוץ
והנה מנה שאחריה נשאר חיוך על הפנים מרוב אושר.
אחר כך אפילו הצטלמנו יחד, מרוב מחמאות היא התרגשה והסכימה להצטלם איתי.
היא הצטרפה אלי ואכלנו יחד
לא מבינות אחת את השניה
(הפעם המיליון שנשבעתי ללמוד סינית)
אבל החיוכים אמרו הכל.
עוד מקום להתגעגע אליו.
