מהי אלימות אנרגטית

לפעמים מסתכלים על זה אחרת…

אלימות היא פעולה פוגעת. בדרך כלל הכוונה לפעולה מכוונת, אלא שבמושג אלימות אנרגטית נכנס גורם נוסף – חוסר הכוונה המודעת.
אני מחלקת את האלימות לשלושה סוגים עיקריים –
אלימות פיזית
אלימות נפשית
אלימות אנרגטית.

אם נשים שלושה סוגים אלה בפירמידה, הרי שבבסיס תמצא האלימות הפיזית, שכל הנפגעת ממנה סובלת בנוסף מאלימות נפשית ואלימות אנרגטית.
מעליה תמצא האלימות הנפשית, ומי שסובלת ממנה לא נפגעת בגוף אבל הנפש נרמסת, וכתוצאה מכך מתקיימת האלימות האנרגטית.
בראש הפירמידה תהיה האלימות האנרגטית. על פי רוב היא באה בעקבות אלימות של שני סוגי הבסיס, אבל לעיתים תמצא רק כשלעצמה, ואני פוגשים תופעות של אלימות כזו במושגים כמו "עלוקה אנרגטית" או בהרבה מקרים של יחסי אנוש בתחום ההוליסטי הפתוח היום ליחסים אנרגטיים בלבד.

דוגמאות לשלוש הצורות –
אונס הוא רמת אלימות פיזית איומה ביותר, המותירה את הנאנסת פגועה נפשית. ניתן לזהות כמובן את הנזקים הפיזיים, ועוד יותר להבין ולזהות את הנזקים הנפשיים. הנזק האנרגטי לא ניתן לזיהוי על ידי מי שלא מתבונן ברמה האנרגית של האדם, אבל כן אפשר לראות את האור שנעלם, את ההתרוקנות וחוסר היכולת להתמלא בכוח חיים חדש או מחודש. לעיתים האישה שנפגעה עוברת תהליכי טיפול והלחמה ממושכים הנותנים תוצאות נפלאות, אלא שהגרעין הפנימי נשאר כבוי ופגוע. אני קוראת לזה פגיעה אנרגטית, והתיקון חייב לבוא ברמה אנרגטית. כל טיפול הוליסטי מורכב ככל שיהיה לא נוגע בגרעין עצמו ולא נותן אפשרות ריפוי, ולכן נשארת נקודת התורפה הזו של חוסר אנרגטי תמידי, או נקודת חולשה תמידית.

הטרדה נפשית היא רמת אלימות שלא רואים על הגוף, אך נותנת סימנים קשים ביותר בנשמה. תיארה את זה מצויין מארי-פראנס היריגוין בספרה בנושא את אותו השם, ונתנה תיאורים מעמיקים ביותר של הטרדה נפשית. באותו ספר לא ניתנות אפשרויות רבות לריפוי או לדרכי המשך מעשיות. היא נוגעת רק בטיפולים המקובלים ובתפישות המקובלות, אשר מסייעות בהבנה של הנושא אבל קשה להסתמך עליהן כפתרון לחיים מאושרים בעתיד.
ספר נוסף הנוגע בתמצית ההטרדה הנפשית נקרא – "מילים הורגות" של ניני גוטספלד-מנוח, אשר נוגעת באחד משורשי הבעיה של אלימות נפשית – העובדה שזו אלימות סמויה מן העין, ולפעמים מן התודעה. כתבה מעולה בנושא נמצאת כאן (נא ללחוץ עם העכבר), וכל מי שחוותה אורח חיים כזה או דומה לו, מבינה פתאום (בזעזוע אישי יש לשער) את המקום האמיתי האומלל בו היא נמצאת.

אישה החווה אלימות נפשית ברמה שכזו נפגעת גם ברמה האנרגטית, אך כשם שקשה לאתר את הנפש הפגועה, קשה לאתר את הדלדלות האנרגיה באופן מוחשי. ניתן להבחין כי למרות ההכרה במצב, טיפולים שעוזרים ברמות רבות, יש פעמים רבות שהאישה עדיין מתקשה לחזור ולחיות חיים מלאים ומאושרים, שם אני מוצאת את החוסר האנרגטי מפאת הפגיעה הפנימית.

אלימות אנרגטית יכולה לבוא מכל אדם ובכל מצב שיש בו מן השלילי. כמובן שלאחר אלימות פיזית או נפשית יש סימנים מבהקים של חוסר אנרגטי, והטיפול בנקודות אלו ברור יותר. יש אלימות סמויה מן העין, כזו שמותירה סימנים חיצוניים של עייפות, חוסר במאור פנים, עצב ללא סיבה, תחושת דיכדוך מתמשכת, רגשות של כאב לב, או "חושך" בלב ללא יכולת למלא מחדש למרות נסיונות חוזרים ונשנים. לעיתים יש שמחה וקלילות לפרקי זמן קצרים החולפים מהר, ובעיקר נסיונות להבין מה עוד אפשר לעשות אך ללא יכולת לראות את "האור בקצה המנהרה".

אלימות אנרגטית נגרמת על ידי מקור חיצוני הפוגע במרקם האנרגטי של הגוף והנשמה. מרקם אנרגטי זה הוא ששומר על שלמות החיים בכל הרמות – גופני, נפשי, רוחני, נשמתי, וכאשר נוצר בו בקע או דלדול אנרגטי, נוצרת דליפה שמותירה את האדם חסר אנרגית חיים. במצב כזה כל פעולה שנעשית למילוי מחדש – מדיטציה, חופשה, טאי-צ'י, בילויים, תחביבים, חברה נעימה – דבר לא מצליח להשאיר כמות אנרגיה לאורך זמן, והאדם נשאר במצב של חוסר תמידי.

אלימות אנרגטית באה כאמור בעקבות אלימות פיזית או נפשית מכל סוג שהוא, אך מגיעה גם מהתרחשויות שהמאפיין הבולט בהן הוא חוסר האונים הנובע מן האירוע, מוות פתאומי, התקפה שבאה מכיוון לא צפוי, פלישה לפרטיות, בגידה… כל אירוע המזעזע את הבסיס היציב המשמש משענת לחיים. כאשר האירוע ניתן לזיהוי אפשרויות הטיפול ברורות יותר, אך לעיתים יש פגיעה מאלימות מתמשכת הנובעת מתוך אורח החיים, ושם קשה יותר לזהות את נקודת ההתחלה המהווה גורם להמשך התהליך.

רקמה אנרגטית אישית

איך ניתן בכלל לתאר משהו שלא ניתן לתיאור?

באופן מופלא אנשים רבים מתארים אנרגיה בצורה דומה. יתכן שהדבר קורה מפאת מיעוט מילים מתאימות, וכך התיאור דומה, ויתכן כי אנשים חווים אנרגיה באופן דומה ובכך נעוץ הדמיון. המושג האנרגטי מוכר במקומות שונים בעולם בשמות שונים, אך למרבה הפליאה רב המשותף על השונה. גם מושג כמו רקמה אנרגטית אישית ודאי קיים במקומות אחרים, אך התיאור שאביא כאן הוא אישי שלי, בא מתוך הראיה שלי את החיים והאנרגיה שבהם.

אני אוהבת לרקום
לוקחת חוט ומחט, מוצאת משהו לרקום עליו ומתחילה ליצור יש מאין. כל שצריך הוא חוט, מצע ויצירתיות, השאר מתרחש כבר מאליו.
אני אוהבת לרקום סיפורים, כל שצריך הוא כלי כתיבה ומשהו לכתוב עליו, לפעמים רק מילים וקול לאמר אותן, ליצור סיפור.
המושג "לרקום" כל-כך דומה למושג "לקרום עור וגידים", עד שאפשר להתבלבל אם רוצים… ואני רוצה.
כמה קל לדמיין את העור והגידים נוצרים – כמו מעשה רקמה, להתחיל מתחילת ההיווצרות ולהוסיף עוד ועוד מרקמים ודוגמאות, עור וגידים ושאר חומרים ולחבר הכל על מצע אנרגטי, ליצור אדם.

נכון, זה לא מתאר את הרקמה שעליה אני מדברת, זה תיאור דמיוני לחלוטין. מכיוון שאני אוהבת להתרחב על עולם הדמיון (שהוא המדע העתידי בעיני, ובסוף אצליח גם להוכיח את זה… אולי…) הרי שרקמה אנרגטית אנושית היא מציאותית עבורי ממש כמו כל דבר אחר שפעם היה דמיוני והיום מוכח כקיים מעבר לכל ספק (כוח המשיכה למשל, או כוח המגנט).

רקמה אנרגטית היא כל מה שקיים בי כיצור אנושי, אישה, אם… נועה. כל מה שבי נוצר בתהליך חיי, יש חלקים שנשארו שלמים מיום היוולדי, יש תכים ותפרים אחרים שנפרמו ונרקמו מחדש פעמים רבות, או כאלה שנפרמו ונשארו כאלה עד היום.
לקחת רקמה ישנה ולעקוב אחר הדוגמה. לזהות מקומות דהויים, מקומות שכוחים, מקומות קרועים. לתקן את מה שרואים, לדעת שתמיד יש תפרים נסתרים הזקוקים לתיקון וחמקו גם מתחת למבט הכי בוחן, יש כאלה שנראים חזקים אך הם עומדים רגע אחד לפני פרימה, יש מכל הסוגים.

להתבונן באדם ולדעת כי יש מקומות דהויים ברקמה האנרגטית שלו, מקומות פרומים, חורים נשכחים מיושן וחורים חדשים. להתבונן באדם ולדעת שאפשר לתקן, לפעמים ממש כאילו לא היה, לפעמים לחזק ולתת תמיכה, לפעמים החור ישאר אבל עליו תהיה רקמה חדשה. יש מקומות בהם הרקמה האנרגטית נראית שלמה, אך מתחת הכל רופף, לדעת שאי אפשר לדעת הכל, תמיד יהיו מקומות רופפים נסתרים שעוד לא גילינו, אבל הידיעה שיש תיקון יכולה (גם מבלי דעת) לחזק אותם במסתרים.
רקמה אנרגטית היא כל מכלול האדם
כל אדם הוא יצירת מופת, אין שני לו, אין כמוהו.

להתבונן ברקמה האנרגטית של האדם ולזהות את הכוח שבה, השבריריות, היופי,
את החיים המפכים בה לאורך כל חיי אדם.

מה עושים עם זה

לפני כמה זמן הבנתי שאפשר לתקן.

עשיתי כמה ניסויים עלי, על חברים,
מצאתי משהו מוזר ביותר שלפעמים מצליח ולפעמים לא, יש מקרים שצריך לחזור על הפעולה שוב ושוב, ויש פעמים שזה פשוט שלם מהפעם הראשונה. למדתי לרקום חזרה את התפרים הישנים שנפרמו, ליצור תיקון ראשוני, בסיס שעליו אפשר להשען בהווה.

הנסיון הראשון שלי היה עלי, משהו מחיי לפני שנים שחזר וחזר ולא הצלחתי להוציא את ההרגשה הרעה של זה ממני. בהארה של רגע ניסיתי עלי את מה שאמרתי שאפשר לעשות, וכמו נס קטן – הוקל לי מאותו רגע ואילך. ניסיתי לחזור לתחושה ההיא שהציקה לי, אבל היא כבר איבדה מכוחה, ועם הזמן נעלמה. נס אמיתי!!! אני, שלא מורגלת בניסים, שמחתי באיפוק גדול.

נסיונות אחרים הראו לי שלהגיע למיקוד אצל אחרים מהווה אתגר אחר. לכל אחד הדרך שלו להבין את החיים שלו עצמו, ורק משם אפשר להתחיל. צריך פתיחות של מי שרוצה לתקן, צריך שיסכים להסתכל על עצמו ולהשתדל לא לשים סייגים. אם הפתיחות קיימת – אפשר לנסות להגיע למקור ולתיקון שלו.

דוגמה קטנה – אדם שלא ישן טוב בלילה וביקש לישון, רק כמה לילות של שינה שלמה. מתוך הדברים הגענו לזה שבעצם הוא תמיד התעורר באמצע הלילה, אבל רק בתקופה האחרונה הוא עייף מכל הסיפור הזה. מבלי להכנס לפסיכולוגיה, לטיפולים אלטרנטיביים, לניתוחי מצב וכל השאר – עלתה הבקשה – אני רוצה לקום רענן. זה שינה את כל הטיפול, הראה בדיוק איפה הרקמה מצולקת, איפה צריך לתקן. משם הכל היה פשוט למדי.

דוגמאות נוספות התחילו להצטבר ככל שעבר הזמן, והשיטה התחילה לקבל צורה מוגדרת.

טיפול מתמשך

ריפוי מולד לטיפול אישי

לטפל באחרים זו משימה אחת, לטפל כל אחד בעצמו זו משימת ההמשך, כדי לאפשר לכל אחד ואחת ללכת לדרכם בעצמאות גדולה ואנרגיה שלמה, לא להיות תלויים בהמשך טיפולים לאורך זמן.

הלקוחה הראשונה של הטיפול הייתי אני, כמובן, לקחתי את קוצר הנשימה שמלווה אותי כמעט מחצית חיי כנושא שיש לחקור אותו יותר לעומק. קוצר הנשימה הוא רק סימפטום. יש עוד כמה כאלה שנובעים מתגובות אלרגיות לטבע בכבודו ובעצמו, ומכיוון שאת הטבע לא אשנה, ובאותה מידה לא אסגור עצמי באיזור ידידותי ואברח משארית העולם, הרי שלא נותר לי אלא למצוא מזור לתופעה הזו. אני מתייחסת לקוצר הנשימה ולא לתופעות האחרות מאחר וקוצר זה מהווה עבורי קצר בנשמה.

אנשים שאינם לוקים בקוצר נשימה מקבלים את הנשימה כמובנת מאליה. אנשים כמוני מבינים שלנשום זו זכות גדולה, ולנשום חופשי – זכות גדולה עוד יותר. תשומת ליבי הופנתה לנשימה, ומשם באופן ישיר לנשמה, ואין ספק בקשר בין השתיים. כאשר הנשימה שלי פתוחה וחלקה הנשמה קלה ומאושרת, כאשר הנשימה קצרה וקשה – החיים זזים הצידה ונשארת ההישרדות.

לאורך השנים ניסיתי שיטות רבות, רפואיות ואלטרנטיביות, על מנת לפתור את בעיית קוצר הנשימה. היו מקרים בהם היתה הקלה, לפעמים הקלה משמעותית, אלא שתמיד כאשר "נחתי" משיטת הטיפול או מתירגולים כאלה ואחרים – קוצר הנשימה חזר. השיטה היחידה שחיזקה אותי עם השנים היא תירגול הטאי-צ'י, אך גם תירגול יומי זה לא מביא לחיסול הבעיה, אלא רק להקלה. מדי פעם אני מתפתה ללכת לטיפול נוסף, משתדלת לא לפתח תקוות, סופגת בגבורה ריאקציות חזקות ביותר, חווה לפעמים הקלה רגעית, אך עדיין לא מצאתי רפואה שלמה בנושא, ולכן לקחתי על עצמי להיות שפנת נסיונות אישית, ולראות אולי אצליח. יכול להיות טוב!

לאחר טיפול ראשוני היתה הקלה, כמובן, אבל הרעיון הכללי הוא להמשיך את ההקלה לאורך זמן.
נותר רק לעקוב ולהגיע למסקנות להמשך, כדי להעניק ריפוי מולד לכל מי שמעוניין.

מעקב

כלקוחה הראשונה לטיפול אישי בריפוי מולד נדרשתי לעקוב אחר מהלך הטיפול והריפוי.

 תוצאות המעקב הן אלו:
קיימות נקודות תורפה שנמצאות באופן רגיל בחיים, למשל התמדה, עקביות, ציפיות ועוד.
נקודות תורפה אלו עולות מיידית לאחר הטיפול הראשון, בעיקר מכוח ההרגל שמביא אותן כדי להפסיק את השינויים החדשים. זהו האבסורד הקיומי המוכר לכל מי שמבקש ריפוי ונתקל שוב ושוב באותם מחסומים.
תהליך הטיפול התחיל לכלול גם מגע נקודתי במחסומים שצצו במהלך הטיפול, על מנת להסיר או להזיז את המחסומים הללו.
מתוך ההתנסות האישית נוצר פאן נוסף של טיפול –
הסרת מחסומים.
גם כאן החל תהליך מרתק שהוביל לתוצאות יפות, בעיקר בתחום הפיזי בו הנשימה הפכה להיות קלה יותר גם בחודשי האביב האביכים, והצורך בתרופות רגילות הפך להיות נדיר יותר, אך עדיין קיים.
בנוסף נפתחו תחומי טיפול חדשים שנוגעים בהסרת מחסומים מכל סוג שהוא, כולל בעיות ריכוז, פחד קהל, אפילו דיסלקציה. מסתבר שהשיטה חסרת גבולות, כל מה שנשאר הוא לגלות עוד ועוד.
דרך הטיפול העצמית מסייעת ביום-יום, נותנת הקלה.
ניתן ללמד את הטיפול העצמי לכל אחד,
הלימוד מתרחש במהלך הטיפול עצמו ובמעקב בהמשך.

אחרי הכל חוזרים להתחלה

 הטיפול הוא שליחה חד פעמית, ההמשך הוא להתבונן.

כאשר עולה שוב נקודת חולשה יש התייחסות לאותה נקודה באותו רגע בזמן
אין אפשרות לשלוח בפרקי זמן קבועים בין נקודת חולשה אחת לשניה, גם אם נשלח – לא מתקבל.
החלק האישי בכל הטיפול – אבחון ומציאת הזיקוק הנכון לשליחה
לצורך כך יש להפגש ולהכיר, לשמוע, להתבונן, לשאול ולצמצם אפשרויות.
לא תמיד השליחה הראשונה שעולה היא הנכונה, לפעמים היא רק פתח למקור האמיתי
אחד הסימנים לכך שיש נגיעה במקור נכון – תחושה מיידית אופפת את המטופל.
רצוי לשאול על תחושות, מחשבות, או מראות שעולים באותו רגע של השליחה
על מנת לקבל משוב לפעולה שנעשתה, ואם יש צורך – לצמצם עוד יותר את המרחב לשליחה.
הקסם נטול קסם לחלוטין, אין ניצוצות של אור, אין שרביט או נוצת קסמים
יש זמן שעובר ופתאום שמים לב שהדברים מרגישים אחרת.
הטיפול לא יכול להתקיים ללא מימד הזמן, וכל אחד סופר את הזמן באופן האישי לו (שניה או שנה הן היינו הך).
השליחה רוקמת כמו תחרה את החוטים הדקים שממלאים את החור האנרגטי
לפעמים זו רקמה מסובכת ועדינה הדורשת זמן רב
לפעמים רקמה של שני קוים הנעשים בין רגע.
טיפול יכול להתבצע כל פעם עבור משהו אחר,
ההתחלה מושכת לדרמטי ביותר, זה שמסתיר הכל בעוצמתו
ההמשך מכיר את הדברים שהיו פעוטי ערך והנה עולים שוב, דבר לא מסתיר אותם היום.
המשך טיפול בנושאים הגדולים של ההתחלה יכול להגיע בשלב מאוחר יותר
לחזור על עצמו אך בגרסה מעט שונה, לגעת ברבדים עמוקים
כאלו שלא ניתן היה להבחין בהם כאשר הטיפול היה בראשיתו.

עוד בריאה

כל אדם הוא סיפור אחר,

כל אדם בנוי בתבנית שונה

אך כולנו אדם, הכל דומה

חוזרת למקור ומצחיקה אותו
מנערת בניצוצות של אור
מעוררת את כוח החיים שהלך לישון
מקימה לתחיה את מה שנחשב כמת
בנגיעה במקור הקיום הפנימי של כל חלקיק
זה שעדיין חי גם אם נראה שכבר לא
פולסים של אור בפעימה מתמידה
נשלחים למקום הנכון, מעוררים
מזכירים חיבור נשכח, יוצרים חיים
פעם קראו לזה תדר אינסוף
אמרו די-אן-איי, אמרו תא, גרעין
אחר מצאו מכשירים מתאימים,
אבל הכל היה עוד מקודם
כאשר רק קצה האצבע נגע
במקום המתאים
עם הדוק המתאים
ממש כמו אי-טי ששלח את היד
או אלוהים בציור הידוע
או כל אדם שלא שכח
את הריפוי האנושי הראשון
לפני היותו אנוש או אדם.
משלבת את זה עם הידע ההוא וכך מביאה אפשרות לריפוי
למי שרוצה ומבקש, למי שיכול לקבל.
לא המצאתי כלום, רק מצאתי והבאתי וזהו.

מלכת המדבר

אתמול היה יום מיונים.
כבר שנים אני רואה את המחזורים מתווספים ומבטיחה לעצמי שבאחד מהם גם אני אהיה, והבטחות צריך לקיים, אז נרשמתי והזמינו אותי.

פגשתי הרבה נשים, כל אחת יפה בגוון שלה, והיה יום משעשע ביותר. נהניתי!
עד השלב הבא יש לעכל את החוויות, להעלות חיוך עם כל תמונה שנשארה בזכרון מאתמול, ולהמשיך הלאה לעוד יום.
עד המיון הבא.

למה למות בשביל זה?

מקשיבה להספדים ותוהה למה מחכים אחרי הרגע האחרון, הרי אפשר להפגש עוד לפני, לצחוק יחד, לשמוח, להכיר עוד פינה נסתרת גם אחרי שחשבנו שמכירים כבר הכל.
הספדים הופכים את המת לאדם עצום ונפלא, אז למה לחכות שימות, עדיף להיות במחיצתו כל עוד הוא חי, אחרת נרגיש עוד החמצה, והחמצה טובה למלפפונים, לא לאנשים.

מדיטציה בסיסית

הדרך להגיע לשלווה.
כל דרך שפועלת מתאימה לכך, אולם כאן המיקוד על טכניקות שונות במקום מוגדר ובזמן שנועד לרגעים של ניתוק קל מהמציאות היומיומית. המדיטציה עצמה היא טכניקה, לא מטרה בפני עצמה. טכניקת הרייקי למשל יכולה להוות מדיטציה, ולכן כל תיאורי ההכנות מתאימים גם לטיפול העצמי למי שלמד רייקי וממשיך לטפל בעצמו.

מה כדאי להכין? –
מקום – מקום שקט בטבע, בגינה, בבית… כל מקום בו ניתן להיות לבד וללא הפרעה חיצונית לזמן המדיטציה.
המקובל לארגון פינה בבית הוא מקום אינטימי שניתן להתבודד בו (חדר פרטי וכו'), מוזיקה מתאימה ברקע, נר אחד או יותר, ריח טוב (קטורת, מבער שמנים). המטרה היא ליצור תחושת נינוחות ורגיעה החל מהכניסה למרחב המדיטטיבי.
לבוש – קל ונוח, לא מגביל או חוסם (לא כדאי ג'ינס צמוד וחגורה מהודקת, עניבות וכד'). אפשר להסיר תכשיטים במידה ויוצרים חסימות אנרגטיות.
זמן – כל זמן מתאים, בתנאי שלא תהיה הפרעה באמצע.
מים – לשים בחדר קנקן מים לשתיה בסוף המדיטציה.
לנתק – את כל מה שמגיע מהעולם החיצוני – שעונים, טלפונים, מעוררים למיניהם.
התאמה – של המדיטציה לזמן הנתון, למצב הרוח, לאפשרויות הטכניות.

הוראות קבועות –
תחילת מדיטציה – לשבת או לשכב בתנוחה נוחה ונינוחה ככל האפשר, ידיים לצדדים, רגליים ללא הצלבה.
לנוח דקה שתיים ולהרפות את הגוף, תוך נשימות רגילות ללא מאמץ, עד לתחושת רפיון קלה.
לנשום שלוש נשימות לבטן תחתונה – לשאוף ולמלא את הגוף, לנשוף את האויר ולחכות כמה שניות עד השאיפה הבאה.
כעת הגוף נינוח, הנשימה רגועה ואפשר להתחיל…
סיום מדיטציה – לנשום כמה נשימות רגילות לבטן תחתונה, להסב את תשומת הלב לגוף – מלמטה כלפי מעלה – כפות רגליים, רגליים, אגן, גוף, כתפיים, ידיים, צואר, ראש… לחוש את כוח המשיכה חוזר ומשפיע על הגוף, להתעורר מחדש לסביבה, וכשמרגישים מוכנים ונמצאים חזרה כאן ועכשיו – לפקוח את העיניים.

דוגמאות ראשוניות למדיטציה אישית

מוזיקה
זמן מדיטציה – לפי אורך זמן המוזיקה
מקום פתוח לדמיון ולכל תחושה שהיא, ללא הכוונה מראש.

להתמקד במוזיקה שמתנגנת, ורק במוזיקה. להעלים את כל מה שמסביב, לתת לדמיון ללכת לפי הצלילים, לתת לתמונות / מילים / רעיונות לזרום חופשי, להקשיב למוזיקה ולכל התחושות שמתלוות לה.
ניתן להכנס למדיטציה זו ככל שנמשכת המוזיקה. לא לשכוח לחזור לכאן ועכשיו בסיום…
אפשר להכין נייר וכלי כתיבה ליד, ואם מתעורר צורך – לכתוב את מה שעובר בראש, או לאחר סיום המדיטציה לכתוב את הדברים.

עמוד האור
זמן מדיטציה – 1-15 דקות.
ההדמייה היא של עמוד אור המקשר בין אדמה לשמיים, עובר דרך צינור הפראנה ("צינור" שמחבר את כל הצ'אקרות מהבסיס ועד הכתר, רוחבו כ-5 ס"מ, נמצא באמצע הגוף לכל אורכו) ומחבר בין שמיים לארץ לאדם, עד למהות אחת.

לשבת כאשר כפות הידיים על הירכיים, פונות כלפי מעלה, להתחיל מדיטציה רגיל.
כעת הגוף נינוח, ובשאיפה הבאה לדמות אור העובר ממרכז האדמה, עולה למעלה אל צ'אקרת הבסיס, זורם למעלה דרך כל מרחב עמוד השדרה, ובנשיפה יוצא למעלה אל היקום. להמשיך ולנשום כך כמה נשימות, עד שהאור מתייצב בזרימה כלפי מעלה, ולהניח לו לזרום ללא קשר לקצב הנשימה.
בשאיפה הבאה לדמות אור העובר מהשמים למעלה, מהיקום, יורד למטה אל צ'אקרת הכתר, זורם למטה דרך כל מרחב עמוד השדרה, ובנשיפה יורד אל מרכז האדמה. להמשיך ולנשום כך כמה נשימות, עד שהאור מתייצב בזרימה כלפי מטה, ולהניח לו לזרום ללא קשר לקצב הנשימה.
כעת זורם דרך הגוף אור כלפי מעלה ואור כלפי מטה, הנשימה רגועה, הגוף מוצף ונשטף באור.
התודעה זזה הצידה להתבוננות באור הזורם מעצמו בגוף, לחוש את התחושות מתוך שלווה.
סיום מדיטציה –
שאיפה עמוקה המביאה את האור מלמעלה ומלמטה לתוך הגוף,
נשיפה גדולה להשיב את האור למקורות האדמה והשמיים.
(להמשיך ולסיים לפי ההוראות הרגילות).