נוסעים מפה לשם

בוקר מול המים אחרי שיחה ארוכה עם פלורי בלילה, במהלכה הבנו שהעיר הקרובה דרובטה טורנו סברין אולי לא כל כך משעממת כמו שחשבנו. אז נסענו לבדוק. תמונות אחרונות של הדנובה וחולפים על פני שערי הברזל שוב, ואנחנו בעיר עם מגדל מים גבוה, פארק קטן לידו, מרכז קניות מימי הקומוניזם מהצד השני, ובעיקר התרשמנו מקבוצת נוער שעשתה סיבוב שלם כדי לחצות כביש במעבר חציה, ולא סתם לחתוך איפה שבא להם.

אחרי החנות המיושנת עברנו למול המודרני לכוס קפה ושירותים נוחים, הפסקה מתודית ובדיקת המפה למסלול קדימה. הוחלט על צפון, לחלוף על פני טירגו ז'יו ולהמשיך בעמק יפה שג'ורג' המליץ עליו עד שנגיע לפטרוסני. מצאנו מקום לינה מחוץ לעיר והזמנו חדר, ויצאנו לדרכנו. כבר צהרים אז עצרנו במסעדת דרכים שכל הסימנים הראו שכדאי, אכן היה כדאי. בלי מילה אנגלית אצלה ועם עזרה מלקוחאוהב ישראל ויצאנו שבעים.

המישור התחלף לשטח הררי, מלא עצים יבשים כי כבר סתיו וזה רק בגלל השלכת,למרות שנראה יותר כמו אחרי שריפה. שעה ומשהו ועם הכוונה של גוגל מפות יצא שעברנו את טירגו ז'יו מהצד, רק כדי להגיע מהר לערוץ יפיפה עם עצים ונהר ומפלונים קטנים בדרך, מרחיב את הלב. אין ספק שהנוף ההררי נעים לנו יותר וטוב שנסעהו עוד שעה אחת כדי להיות בתוך הטבע הזה.

כמעט ערב והגענו למלון-ארמון שהזמנו מראש. מרחב מטורף מעוצב העץ טבעי על כל פיתוליו וגווניו, שמכיל אולם אירועים, מלון שנראה כמו טירה, מסעדה, בריכת שחיה ומרחב משחקים, בר ומסעדה בטבע. ליד זה גם מלא רכבי 4×4 ובקומה העליונה בית קפה מלא מלא קריסטלים, שרק למחרת גילינו אותם.
זו היתה חוויה לביטת שם לאכול בנחת ארוחת ערב וללכת לישון במיטת הנסיכה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים