מה עושים עם זה

לפני כמה זמן הבנתי שאפשר לתקן.

עשיתי כמה ניסויים עלי, על חברים,
מצאתי משהו מוזר ביותר שלפעמים מצליח ולפעמים לא, יש מקרים שצריך לחזור על הפעולה שוב ושוב, ויש פעמים שזה פשוט שלם מהפעם הראשונה. למדתי לרקום חזרה את התפרים הישנים שנפרמו, ליצור תיקון ראשוני, בסיס שעליו אפשר להשען בהווה.

הנסיון הראשון שלי היה עלי, משהו מחיי לפני שנים שחזר וחזר ולא הצלחתי להוציא את ההרגשה הרעה של זה ממני. בהארה של רגע ניסיתי עלי את מה שאמרתי שאפשר לעשות, וכמו נס קטן – הוקל לי מאותו רגע ואילך. ניסיתי לחזור לתחושה ההיא שהציקה לי, אבל היא כבר איבדה מכוחה, ועם הזמן נעלמה. נס אמיתי!!! אני, שלא מורגלת בניסים, שמחתי באיפוק גדול.

נסיונות אחרים הראו לי שלהגיע למיקוד אצל אחרים מהווה אתגר אחר. לכל אחד הדרך שלו להבין את החיים שלו עצמו, ורק משם אפשר להתחיל. צריך פתיחות של מי שרוצה לתקן, צריך שיסכים להסתכל על עצמו ולהשתדל לא לשים סייגים. אם הפתיחות קיימת – אפשר לנסות להגיע למקור ולתיקון שלו.

דוגמה קטנה – אדם שלא ישן טוב בלילה וביקש לישון, רק כמה לילות של שינה שלמה. מתוך הדברים הגענו לזה שבעצם הוא תמיד התעורר באמצע הלילה, אבל רק בתקופה האחרונה הוא עייף מכל הסיפור הזה. מבלי להכנס לפסיכולוגיה, לטיפולים אלטרנטיביים, לניתוחי מצב וכל השאר – עלתה הבקשה – אני רוצה לקום רענן. זה שינה את כל הטיפול, הראה בדיוק איפה הרקמה מצולקת, איפה צריך לתקן. משם הכל היה פשוט למדי.

דוגמאות נוספות התחילו להצטבר ככל שעבר הזמן, והשיטה התחילה לקבל צורה מוגדרת.

סגור לתגובות.