כל אחת שהיו לה מיגרנות הופכת להיות מומחית בתחום.
כל אחת שמטפלת מציעה מלא הצעות לריפוי מופלא.
כל אחת שלא היו לה כאלו מרחמת.
לא צריכה שום דבר מכל אלו
רק שיעברו כבר.
אין שום גבורה בלחיות עם מיגרנה ולהמשיך לתפקד,
יש רק הישרדות.
חצי מוח מתפקד והשאר מחכה בתור
חיה בהתנצלות על הבטחות שלא מגיעות למימוש.
אופטימיות?
לפעמים.
במיוחד בימים שאין.
רוח מזרחית מייבשת אותי, מטריגה את המיגרנה שאוהבת טריגרית ויוצאת.
אחרי המזרחית בא הגשם, אני מחכה לגשם.
בלי מיגרנה אני הרבה יותר נחמדה.
