למה למות בשביל זה?

מקשיבה להספדים ותוהה למה מחכים אחרי הרגע האחרון, הרי אפשר להפגש עוד לפני, לצחוק יחד, לשמוח, להכיר עוד פינה נסתרת גם אחרי שחשבנו שמכירים כבר הכל.
הספדים הופכים את המת לאדם עצום ונפלא, אז למה לחכות שימות, עדיף להיות במחיצתו כל עוד הוא חי, אחרת נרגיש עוד החמצה, והחמצה טובה למלפפונים, לא לאנשים.


תגובות

למה למות בשביל זה? — 2 תגובות

  1. כל כך מסכימה איתך,אכן אנו בני האדם מטיבענו מעריכים ומתגעגעים כשכבר אין….

    • אפשר לשנות… תמיד אפשר להפוך כיוון ולראות איך מרגישים עם השינוי, לעשות במקום לחשוב על עשייה הוא פתרון מעשי.
      שינוי הוא אתגר, ומה שנשאר זה לחגוג את פורים ואת החיים בכלל.
      חג שמח 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים