יאנגשו

תמונות


נסיון להעלות את כל התמונות דרך האתר של קודאק. נראה לי הכי פשוט, במקום לבחור תמונה או שתיים שיקשטו את האלבום הזה, להביא את המכלול בלי לצנזר יותר מדי.

יצאנו (בריאן ההולנדי ואני, ואח"כ הצטרפה קיילי) בבוקר עם אופניים שהושכרו מהאכסניה, מזג האויר נעים ביותר, השמש זורחת אבל לא חם מדי. בהתחלה זה כביש, אחר כך עוברים לדרכים יותר פנימיות. יש כמה מסלולי רכיבה, בחרנו את זה שפולש לתחומי בתים ושדות כפריים, מישורי לחלוטין וליד הנהר. הנוף מהמם, ומכיוון שהסכמנו (כחובבי צילום) על רכיבה צילומית, עצרנו כמעט כל שתי דקות וצילמנו יותר מדי. כל התמונות הראשונות נמחקו, כחלק מחווית הצילום הסינית שלי, אבל נשארו עוד המון שנותנות את הרושם הנכון, והרבה יותר נמחקו מהאוסף שנשמר בקודאק, כי יש גבול כמה תמונות דומות אפשר לשים באלבום אחד.

לאורך הדרך פגשנו כמה פעמים בחורה בסוודר אדום, היא כיוונה אותנו לדרך הראשית כשראתה שאנחנו לא ממש בכיוון, צצה במקומות לא צפויים, ובסוף – בדיוק כמו שחשבנו – הגענו לכפר שבו היא גרה, והיא הזמינה אותנו לאכול אצלה בבית. לא התחשק לנו כל הסיפור, אבל אחר כך הצטערתי שלא נענינו לה, כי אמנם זו גישה תיירותית לגמרי שקצת נמאסת, אבל זה היה גם המקום היחיד שאפשר היה לאכול בו כמו שצריך. נשמור את זה לביקור הבא…

היו גם חתן וכלה שהצטלמו על הגשר בפוזות מדהימות, והיו כל שייטי הבמבוק שהזמינו אותנו לשים את האופניים על ה"סירה" שלהם ולחזור בלי להתאמץ. צילמתי את הסירות האלו יורדות מדרגה של מטר גובה עם האנשים והאופניים, אבל לא צילמתי את הצרחות שבקעו מאלו שעל הסירה, זה היה מצחיק ביותר. גם את התענוג הזה לא עשיתי הפעם, שומרת לפעם הבאה (נו, אי אפשר להספיק גם לרכב על אופניים וגם להפליג באותו זמן). היו אנשים לאורך הדרך שהתעלמו מאיתנו כמעט לגמרי, ולעומתם ילדים ששמחו שבאנו להפיג את שעמום השיגרה.

והיה השור שבא להתרחץ בנהר, האיש שהביא אותו דיבר אליו כמו שאנחנו מדברים לילד, והשור ציית באילוף מדהים – נכנס למים, נעמד ולא זז גם כשהאיש שלו הלך הצידה, והתבונן בו בעיניים עגולות ומצחיקות, אחר-כך האיש שיחרר את החבל והשור זינק בשמחה והתחיל לרוץ לאורך הנהר, אבל כל הזמן במקביל לאיש שהלך על הגדה. מופע מענג ביותר.

הטיול נמשך כל היום עד אחר הצהרים, מסלול סיבובי שהחזיר אותנו היישר לאכסניה, לארוחת ערב סטנדרטית משהו, ובערב הלכתי עם שניהם לעיר, ביקרנו בשוק הלילי, שוק האוכל וכל הדברים שיש לעיר להציע בלילה. זה בתמונות אחרות.

 
חשיבות עצמית היא בלון נפוח, סיכה קטנה ונשאר רק ריח מסריח.

1359747998_boxלצאת איתי מהקופסה
ללחוץ כאן לשליחת מייל