ספר דמיוני שנמצא על קו התפר ולכן אינו ספר ילדים, שהפתיע אותי בתיאור מדוייק ומילים שאני מנסה להגיד כבר שנתיים ולא מצליחה, על גיבורים שעושים את הבלתי אפשרי, והם גיבורים מכל נקודת ראיה שהיא, ועל זה שבגלל שהם גיבורים אפשר להמשיך הלאה.
אני שמחה שכבר שנתיים לא נותנים להמשיך הלאה ומתעקשים לשנות, לקבל תשובות, לעשות ולעשות, לא מתפתים להסתנוור מהמושג גבורה כמו שכתוב בספר הזה, מושג שאני תמיד הסתכלתי עליו בהסתייגות, והנה היא מובעת כל-כך טוב.
מתוך הספר – מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית / ט' קינגפישר
…אבל ברגע שנתנו לנו מדליות, הכל היה בסדר מבחינת הצבא.
מגיבורים מצפים שהם יעברו דברים נוראים.
אם נותנים מדליה, לעולם לא צריך יותר לשאול
למה הדבר הנורא הזה בכלל קרה,
או לנסות לתקן אותו…
שנתיים.
כבר שנתיים שלא יאומנו ואולי עכשיו זה תיכף יגמר, השלב הראשון שכולם יחזרו, אחריו סוף סוף אפשר יהיה להתחיל לעבור לשלב הבא, והבא, והבא וזה שאחריו, ויום אחד אולי ננשום.
לא רוצה גיבורים.
