בית פרטי עם כניסה לאורחים
זהו הבית הוירטואלי שלי. בניתי עוד כמה בתים בחיי, אבל זה מכיל את כל הדברים הרציניים, יחד עם כל השטויות שהתעקשתי לאסוף לתוך התיק הוירטואלי, ועוד היד נטויה, יש מקום להמון דברים אחרים נוספים. מכיוון שאין לי מגבלת אחסון כרגע, יש לשער שלא אפסיק לאסוף, או לפחות לכתוב את מה שצריך לצאת ממוחי הקודח, ולכן יתווספו לפה דברים מסוגים שונים. אם אהיה ממש חרוצה אפילו אשים כמה תמונות וציורים מפעם לפעם, אבל בינתיים המקום די נקי מסקיצות. בינתיים. מי שלא הבין – זו היתה אזהרה, הכניסה למחוסנים בלבד.
אבוקדו
בכל פעם שאני זורקת גלעין של אבוקדו אני שולחת עץ שלם להרפתקה חסרת תכלית
עוד יום הזכרון – אובדן או החמצה
הכרת אותו שנים ופתאום הוא מת, את חווה אובדן. לא הספקת להכיר אותו כל החיים לפניך בלעדיו – זו החמצה. קל יותר לדבר על אובדן,
הר געש פקוק
להיות הר געש מתפרץ, שיצא החוצה וישטוף את המרחב. ככה אני והיצירתיות שלי, ככה אני והרעיונות שלי, ככה אני וכל ה… שלי, ואז מגיע רגש
אל תראי חולשה
אם את חלשה את בסכנה אז אל תראי חולשה אם את חלשה את לא שווה אז אל תראי חולשה אם את חלשה מרחמים עליך אז
המיגרנות האלו
כל אחת שהיו לה מיגרנות הופכת להיות מומחית בתחום. כל אחת שמטפלת מציעה מלא הצעות לריפוי מופלא. כל אחת שלא היו לה כאלו מרחמת. לא
זקנים חוזרים לגדולה
קוקה קולה אמרו שהעולם שייך לצעירים, כך התנהלו החיים בכמה עשורים החולפים, אנחנו מזדקנים לתוכם והעולם משתנה. איתן אומר ככה יש פחות ופחות ילודה בעולם,
