טאי-צ'י

טאי-צ'י

הסיפור האישי שלי –

תמיד רציתי ללמוד טאי-צ'י. היו לי סיבות משלי ומחסור במורים באיזור. ידעתי על ניר מלחי, על המרכז שפתח, אבל נסיעות שבועיות לתל-אביב לא באו בחשבון באותה תקופה.
daniבשנת 1997 הקמתי קבוצה בחדרה ונשלח מדריך מטעם המרכז – דני הרפה, איש נפלא שהיה לי למדריך במשך שלוש וחצי שנים, ונפטר בפורים תשס"ה. על דני – גם אם ספרים ייכתבו, עדיין לא יצליחו לספר את כל נפלאותיו, ואני מודה לגורל שזימן לי אותו כמורה הראשון שלי לטאי-צ'י.

החל משנת הלימודים השניה סייעתי בהוראה בשיעורים של דני, אחר כך עברתי ללמוד ולסייע במרכז הישראלי לטאי-צ'י בתל-אביב.
במרכז בתל-אביב התקדמתי כתלמידה של ניר מלחי, וממשיכה להיות תלמידה שלו לאורך השנים.

במסגרת לימודי לימדתי קבוצת ילדים בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, קבוצת נשים בחיפה, ולפעמים משתעשעת בהפעלת טאי-צ'י להמונים בפסטיבלים למיניהם, במרחב הפתוח, על חוף הים או באוהל ענק, כל מרחב אפשרי לטאי-צ'י.

היום מלמדת טאי-צ'י בקיבוץ נחשולים,
קבוצת ערב בימי שלישי בשעה 18:00 רב גילאית,
ולפעמים גם את הותיקים.

 
ריח מענג של לחם נאפה בתנור, תחושת בית מחבק.

1359747998_boxלצאת איתי מהקופסה
ללחוץ כאן לשליחת מייל