הקדמה
טיילתי בסין באוקטובר, יצאתי לבד, למרות כל ההפחדות שליוו אותי –
- "מה, את מטיילת לבד?… איזה אמיצה את!!!"
- "את לא תשני בבתי מלון? איפה תשני?"
- "אולי בכל זאת תצאי בטיול מאורגן? את יודעת כמה קשה להסתדר בסין עם אנשים שלא מדברים בכלל אנגלית?
- "השירותים שם זה הדבר הכי נוראי שפגשתי… הסירחון בלתי נסבל…"
- "כולם יורקים על המדרכה – תזהרי שלא ירקו עליך בטעות"
- "מעשנים שם בכל מקום, אפשר ממש להחנק מזה, אין לאן לברוח מהעשן כשאת באוטובוס בנסיעת לילה"
- "האנשים שם לא נחמדים, הם חושבים אחרת, אפשר לצאת מתוסכלים רק מלנסות להגיע ממקום למקום"
- "את צמחונית??????????? תשכחי מזה!!!!!!!!!!!" (הפתק למעלה סידר לי את הצמחונות – כתוב שם משהו כמו – לא בשר בבקשה…).
נכון, היו עוד משפטי מפתח, אבל כמה אפשר לכתוב כאן. מי שרוצה לדעת מה אומרים – שרק יגיד שהוא נוסע לסין לבד.
מיד הרגשתי כמו גיבורה, אמיצה, נועזת ומקורית – כי אני נוסעת לסין לבד. אחר כך התחלתי לפחד, אולי הם צודקים… אולי באמת אני לא ממש אמיצה אלא טפשה וחסרת אחריות… אז שאלתי עוד כמה שהיו שם, בארץ המפחידה הזו, והתברר שתלוי את מי שואלים. פתאום קיבלתי מידע שונה ומשעשע וחיובי, וחזרתי לתחושה שהתחלתי בה – סין זה מקום מעניין, יש שם אנשים כמו שיש בכל מקום אחר בעולם, ומכיוון שגם אני מאותו גזע אנושי, יש לשער שאוכל להסתדר יופי.
אגב, זה באמת היה יופי.
יצאתי, חויתי, צילמתי, ניסיתי לכתוב קצת (לא ממש הצליח) וחזרתי. הבטחתי לעצמי לכתוב את סיפור הטיול מכאן, יותר נוח, פחות תשלום על זמן מחשב, יש זמן לחשוב, אז כבר כמה ימים שאני מתלבטת מאיפה להתחיל, יש המון מה לספר אבל זה בעיקר מעניין אותי ולא אף אחד אחר. לקח לי קצת זמן, אני מעדכנת כל הזמן את המסגרת של המקום הזה, ובינתיים הכנתי כל מיני ראשי פרקים בצורת רשימות שיש להן כותרת אבל עוד אין פרקים פנימיים. אם סין תמשיך להיות חוויה שאני מספרת עליה כל הזמן, אני מניחה שהדברים ירדו לכאן כדי להשתיק אותי ולהרגיע.
יש תענוג בלכתוב את מה שהיה, לעבור על התמונות ולבחור
לחשוב על עצמי כעל קהל אפשרי, ומי שיבוא לבקר – שיהנה גם.
היום שבת, 24.11.06, רק התחלתי לכתוב. נראה מתי הבלוג הזה יהיה בערך שלם.
דברים שכתבתי לפני הנסיעה –
10.10.2006 (יום לפני יום ההולדת…)
הנה אני מכינה מקום לכתוב על מה שקורה לפני שיוצאים לטיול כזה, ואולי אוכל גם לכתוב אחר כך איך היה.
בינתיים אני משוטטת בין אתרים שונים, אוספת כל מיני טיפים, הולכת למישהו שעוזר לי להכין את הטיול, ומתייעצת עם מי שהיה שם וחזר.
מפה אומרים על הסינים כל מיני דברים שליליים למדי, אולי כדי ליצור מצב של תלות בליווי, ואולי זה באמת.
אני נצמדת לאלו שאומרים כמה היה להם טוב, טיילו לבד ונהנו – גם מהטעויות.
12.10.2006
18.10.2006
תגובות:
אמזונה
, 13:56 28/11/2006:
באתי
קראתי
מרתק
אבוא עוד