הר געש פקוק

להיות הר געש מתפרץ, שיצא החוצה וישטוף את המרחב. ככה אני והיצירתיות שלי, ככה אני והרעיונות שלי, ככה אני וכל ה… שלי, ואז מגיע רגש אחד ששם פקק על הכל. זה יכול להיות עצב, כעס,דגאה, כל רגש שבא לעצור את ההתלהבות מתאים להיות פקק, ואני נשארת עם פיצוצים פנימיים ומחפשת סיבות חיצוניות למה זה לא עובד.

מוקדם בבוקר התעוררתי, לא אופייני לי להתעורר מוקדם בבוקר ובטח לא לזנק מהמטיה, אז נשארתי לחשוב על התהליך המוזר הזה של יצירתיות מתפרצת ופקק שחוסם. לא ברור לי מה היקום מנסה להגיד בדרך השקטה והפעילה שלו שמייצרת מציאות פקוקה שכזו, מה שברור שאני מתוך הרגל עושה מה שתמיד אני עושה – נשארת בפקק ומחכה שיעבור, חושבת על מעקפים ורובם בלתי אפשריים, הולכת לכתוב כאן בתקווה שאיזה מעקף יצוץ מתוך תת-מודע שיתפורר ויפתח לי נתיב חדש.

לאחרונה חשבתי על כעס ואיזה פקק רציני הוא, בעיקר כעס עצמי. אין מה לכעוס על אחרים כי שם אין לי מה לעשות, אז הכעס היעיל ביותר הוא כעס עצמי, והוא פקק יוצא דופן כי אפשר לפוגג אותו. הוא לא פקק טכני של אין כסף למשל, הוא לא פקק זמן שלפעמים אין, הוא פשוט פקק של חסימה עצמית מיותרת. מול כעס יש שביעות רצון, מול כעס יש תודה, מול כעס יש מלא רגשות אחרים, אני הולכת למלא אותם ולשחרר את הפקק, זהירות כי בקרוב הר הגעש יחזור להתפרץ ביצירתיות מרגשת.

 
איך את מרגישה עם זה עכשיו?...

1359747998_boxלצאת איתי מהקופסה
ללחוץ כאן לשליחת מייל