בית פרטי עם כניסה לאורחים
זהו הבית הוירטואלי שלי. בניתי עוד כמה בתים בחיי, אבל זה מכיל את כל הדברים הרציניים, יחד עם כל השטויות שהתעקשתי לאסוף לתוך התיק הוירטואלי, ועוד היד נטויה, יש מקום להמון דברים אחרים נוספים. מכיוון שאין לי מגבלת אחסון כרגע, יש לשער שלא אפסיק לאסוף, או לפחות לכתוב את מה שצריך לצאת ממוחי הקודח, ולכן יתווספו לפה דברים מסוגים שונים. אם אהיה ממש חרוצה אפילו אשים כמה תמונות וציורים מפעם לפעם, אבל בינתיים המקום די נקי מסקיצות. בינתיים. מי שלא הבין – זו היתה אזהרה, הכניסה למחוסנים בלבד.
זקנים חוזרים לגדולה
קוקה קולה אמרו שהעולם שייך לצעירים, כך התנהלו החיים בכמה עשורים החולפים, אנחנו מזדקנים לתוכם והעולם משתנה. איתן אומר ככה יש פחות ופחות ילודה בעולם,
3 תמונות על הקיר
3 מתנות שקיבלתי לאורך הזמנים, תלויות על הקיר להזכיר לי סיפור שלם שיש להן לספר. תמונה מספר 1 מתנה ליום הולדת שהיה מזמן מזמן לפני
"אדם בעקבות גורלו"
פתאום הכל מסתדר – סרט אחד גדול של אופנועים, מדבר, אנשים טובים וחופש, נופים מטריפים של מדבר פתוח וענק בארץ אחרת, ולא שהכל מותר, אבל…
האושר של אחרי הכאב
הוא כאן, הוא קיים, הוא כואב, הוא דורש תשומת לב, אני איתו כי אין ברירה, לא מתוך בחירה חלילה, לא בוחרת בכאב כחבר צמוד, אין לי שום
מאירוע לאירוע – הכל רגשי
מסתבר שבינתיים האתר שלי מקבל ביקורים מעטים בעיקר כשהרגש גובר על השכל ואין איפה לכתוב את זה אלא בבלוג הפרטי שלי. אז מיום ההולדת של
יום הולדת מחר… מוזר…
יום ההולדת שלי מתקיים תמיד בערב שמחה תורה, ואני שמחה להצטרף לשמחה גדולה עם השמחה הקטנה שלי, אז מה מוזר בזה? שיש גם לוח שנה
