בית פרטי עם כניסה לאורחים
זהו הבית הוירטואלי שלי. בניתי עוד כמה בתים בחיי, אבל זה מכיל את כל הדברים הרציניים, יחד עם כל השטויות שהתעקשתי לאסוף לתוך התיק הוירטואלי, ועוד היד נטויה, יש מקום להמון דברים אחרים נוספים. מכיוון שאין לי מגבלת אחסון כרגע, יש לשער שלא אפסיק לאסוף, או לפחות לכתוב את מה שצריך לצאת ממוחי הקודח, ולכן יתווספו לפה דברים מסוגים שונים. אם אהיה ממש חרוצה אפילו אשים כמה תמונות וציורים מפעם לפעם, אבל בינתיים המקום די נקי מסקיצות. בינתיים. מי שלא הבין – זו היתה אזהרה, הכניסה למחוסנים בלבד.
שומרת שגרה
התנצלות – אני לא לוחמת, לא יכולה להיות בקו החזית, לא נוסעת להתנדב בדרום נשארת במקום מוגן ונחמד. אזעקה כל כמה ימים כדי להיות בסדר
תפיסת מציאות אחרי שיחה עם המאסטר
בכל שנה הוא מגיע ללמד את האנשים בארץ. לפעמים יש לי שאלה לשאול אותו, ושנה שלמה לחשוב על התשובה. שנה אחת לא התאפשר לי להיות
כאן ועכשיו
עבר הווה ועתיד, שאלת החיים כאן ועכשיו – האם למחוק את העבר? לא לחשוב על העתיד? אם כן מדוע קיימים עבר, הווה ועתיד? מסתכלת מתוך
מתכון ללמידה נכונה
כאשר באים ללמוד אצלי, אני מקדימה ואומרת שהדברים לפעמים נשמעים מטורפים לגמרי, מעוררי מחלוקת, התנגדויות פנימיות, ויכוחים ועוד כל מיני סערות קטנות. לכן מי שבא
כשמסתובבים מהר הכל זורם
יש לי סחרחורת. הלכתי להחליף משקפי קריאה, אני כבר בשלב הזה בחיים התברר ששמו את העדשות הפוך העין הטובה קיבלה חיזוק והחלשה נחלשה עוד יותר
הניצוץ שבלב
הלב הזה יש לו כל מיני מהלכים לא ברורים. המערב רואה אותו כשריר, מצייר אותו עגול למעלה ושפיץ למטה. מי שרואה את הציור האדום של
