בית פרטי עם כניסה לאורחים
זהו הבית הוירטואלי שלי. בניתי עוד כמה בתים בחיי, אבל זה מכיל את כל הדברים הרציניים, יחד עם כל השטויות שהתעקשתי לאסוף לתוך התיק הוירטואלי, ועוד היד נטויה, יש מקום להמון דברים אחרים נוספים. מכיוון שאין לי מגבלת אחסון כרגע, יש לשער שלא אפסיק לאסוף, או לפחות לכתוב את מה שצריך לצאת ממוחי הקודח, ולכן יתווספו לפה דברים מסוגים שונים. אם אהיה ממש חרוצה אפילו אשים כמה תמונות וציורים מפעם לפעם, אבל בינתיים המקום די נקי מסקיצות. בינתיים. מי שלא הבין – זו היתה אזהרה, הכניסה למחוסנים בלבד.
לטייל בגוילין
זה אומר למצוא עיר מודרנית תעם סמטאות של עיר סינית תלושה מהמציאות העירוניתללכת בסמטאות של שוק כזה ולקנות את כל השטויות בכמה יואן, רק כדי
אכסניה בחוץ ובפנים
Yangshou Outside Inn– מקום שהמליצו לי עליו, שכחו להגיד שזה די מרוחק מהעיר וצריך דרך להגיע לשם (יש להם מכונית משלהם אבל מצאתי דרכים נוספות),
טאי-צ'י בגוילין
קמתי בבוקר, אמרו לי להגיע להר הפיל לפני 7 ואז יש הרבה אנשים שמתרגלים טאי-צ'י, הכניסה חינם ואני יכולה להצטרף. יצאתי לרחוב, עליתי על אוטובוס
Jasmin Dragon Pearls Tea
הכי תה שיש, ואני אוהבת תה.בכל בתי התה מגישים אותו, יש כל מיני סוגי "פנינים", אני לא ראיתי הבדל משמעותי בין היקרים לזולים, אולי כי
לאכול ברחוב
לצאת בשעה 6:30 כדי להגיע למקום שבו מתרגלים טאי-צ'י על הבוקר (סיפור אחר על כניסה שלא התאפשרה למרבה המזל), לראות בפינת הרחוב את הבחורה
לטייל בגוילין
יום אחרי שנגנבה לי המצלמה, בלי יותר מדי מצב רוח לשוטטות אבל בלי ברירה, מגיעה לרחובות העיר שנאמר עליה בכל מדריכי התיירים שלא לבזבז בה
