בית פרטי עם כניסה לאורחים
זהו הבית הוירטואלי שלי. בניתי עוד כמה בתים בחיי, אבל זה מכיל את כל הדברים הרציניים, יחד עם כל השטויות שהתעקשתי לאסוף לתוך התיק הוירטואלי, ועוד היד נטויה, יש מקום להמון דברים אחרים נוספים. מכיוון שאין לי מגבלת אחסון כרגע, יש לשער שלא אפסיק לאסוף, או לפחות לכתוב את מה שצריך לצאת ממוחי הקודח, ולכן יתווספו לפה דברים מסוגים שונים. אם אהיה ממש חרוצה אפילו אשים כמה תמונות וציורים מפעם לפעם, אבל בינתיים המקום די נקי מסקיצות. בינתיים. מי שלא הבין – זו היתה אזהרה, הכניסה למחוסנים בלבד.
חולשה ובדידות
כאשר בחולשה ויש עזרה, היחד יוצר חוזק שמוציא מהחולשה.
כאשר בחולשה ולבד, הבדידות מחזקת את החולשה.
רגע של כלום
פעם לפני הרבה שנים (ככה מתחילות כל האגדות וסיפורי הדמיון עם מוסר השכל) למדתי אמנות.
בשנה הראשונה התלהבתי, בשנה השניה קרעתי את התחת וחיכיתי לשלישית בקוצר רוח – לשלב בו אוכל להציג את כשרוני קבל עם ועדה, ובעיקר קבל מורים ואורחים, שבאו כל יום חמישי לניתוח עבודות מרתק, עם דיעות קיצוניות שמשאירות את המתח באויר עד השבוע שאחרי זה.
בית פרטי עם כניסה לאורחים
זהו הבית הוירטואלי שלי. בניתי עוד כמה בתים בחיי, אבל זה מכיל את כל הדברים הרציניים, יחד עם כל השטויות שהתעקשתי לאסוף לתוך התיק הוירטואלי,
טייגר – היום הראשון
את התמונות שמתי באתר של קודאק שכבר נסגר לפני כמה שנים, אז רק כמה תמונות מהמון אחרות שיש במחשב. התחלתי את הטיול עם זוג צעיר
בננה פנקייק, אג אנד טומאטו פנקייק
קודם כל תמונה והסבר – זו ארוחת בוקר שמוגשת כל בוקר בגסט-האוס של מאמא נאשי, זו שחצי מהישראלים עוברים דרכה, בעיקר כי יש
תיאור המסלול
מצאתי באינטרנט, הורדתי ושמרתי לטיול, הגעתי לשם והפלא ופלא – בדיוק כמו שכתוב. הלכתי מאבן לאבן וגיליתי שאפשר לעבור את המסלול בלי לחשוב שאלך לאיבוד,
